פשע מסוג חדש: רצח גרעיני...

פשע מסוג חדש: רצח גרעיני...

עולם הפלילים בצרפת לא דורך במקום. הצעקה האחרונה בתחום זה היא: רצח גרעיני. בכור אטומי אחד ליד שטרסבורג, הציב אחד העובדים באחרונה [illegible] מטיל רדיואקטיבי תחת מושב מכוניתו של הבוס.

המנהל הנדהם גילה, למזלו, את „המתנה המקורית” כבר בתחילת הטיפול המיועד. החוקרים מעירים, שבעצם בעת העברת המטיל, חייב היה גם העובד הנוקם לחטוף מנת־קרינה לא מעטה.

במערכת העתון „פרוגרה דה ליון” נתקבלה בדרך הדואר מתנה מקורית. השולחים: אירגון אקולוגי למלחמה בפיתוח הגרעיני ובניסויים הגרעיניים. המתנה: לוח רדיואקטיבי. אחד ממספר לוחות שנגנבו בידי האירגון, המאיים לחלקם כמתנה אישית לאנשים „שיחפוץ ביקרם”.

כך, שיש היום אנשים לא מעטים בצרפת, שאצלם נתחלף החשש הצרפתי הקלסי שמישהו עושה להם קרניים בחשש המודרני שמישהו מטמין להם קרינה; לילה־טוב ותציצו היטב מתחת לכר.

*

ז'אן ז'אק רצה את כל השוקולד לעצמו

ז'אן ז'אק סרבאן־שרייבר, ילד־הפלא הרדיקלי של הפוליטיקה הצרפתית, היום, לאחר שאיבד את עמדת הציר ואת מעמדו במפלגתו, והוא יצא למלחמה נואשת על מקום בפרלמנט האירופי — מתברר שהיה ילד־פלא „מתוכנת”.

כך, על־כל־פנים, טוען בן־דודו, האמביציוזי לא פחות, ז'אן קלוד סרבאן־שרייבר, שניהל איתו את השבועון רב היוקרה „ל'אכספרס” וניסה אף הוא את כוחו בפוליטיקה, בספר אוטוביוגראפי, שראה אור בימים אלה בפאריז.

היה זה יוזף שרייבר, מזכירו של הקנצלר ביסמרק, וצאצא למשפחת רבנים מפורסמת, אשר החליט, ב־1870, לאחר הפלישה הפרוסית לצרפת, לקשור את גורלו לגורל המפסידה וייסד את השושלת המפוארת — „בית־קנדי” הצרפתי. השם סרבאן היה השם, שבו חתם אמיל, אביו של ז'אן ז'אק, על ספריו ומאמריו. בנו ז'אן ז'אק — יועד לגדולות עוד כשהיה קטן.

כשפרצה מלחמת־העולם השניה, הודיעה הגבירה סרבאן־שרייבר לילדיה: „מעכשיו כל הממתקים והשוקולד הם בשביל ז'אן ז'אק, כדי שיהיה חזק, כי יום אחד הוא יהיה נשיא ארצות־הברית של אירופה...” אם האב ייעד לבנו עתיד של „איש־ישר”, הרי שאמא היתה הרבה יותר ברורה בהכרזותיה: „אתה תהיה תמיד ראשון — ואני אעשה הכל כדי שזה אכן יהיה כך...”

וכך, „כשהעלו אותנו לראשונה על האופניים”, מתלונן ז'אן קלוד, „עמדה אמו של ז'אן ז'אק מאחוריו ותבעה: סע מהר יותר מבן־דודך! אתה חייב לנצח אותו!..”

המלחמה הפגישה את השניים ב־1943 בקזבלנקה. שניהם נמלטו לספרד כדי להילחם בנאצים. ז'אן ז'אק יוצא משם לארה״ב, כדי ללמוד טיס וחוזר לצרפת ביולי 1945. „המלחמה” — מציין בעוקצנות הבן־דוד שהפסיד באופניים — „נגמרה חודשיים קודם לכן...”

גם כאשר נועדו השניים לנהל יחדיו את „ל'אכספרס”, בא ז'אן ז'אק, ערב צאת הגליון הראשון, לרב־אבא סרבאן־שרייבר, אביו ז'אן־קלוד — והבעלים, ובפיו בשורה חמורה:

„צוות המערכת מסרב לעבוד תחת פיקוחו של ז'אן קלוד. הם מטילים ספק ביכולתו האינטלקטואלית”. מר סרבאן־שרייבר קשישא, מסרב בתוקף שבנו יוצא מן העסק. ז'אן ז'אק יוצא לדבר עם צוות המערכת, וראה זה פלא, הוא מצליח לסדר את העניין ברבע שעה.

שנים לאחר־מכן נודע לבן־הדוד, ששום „מרד של המערכת” לא היה ולא נברא. המסקנה ברורה. ז'אן ז'אק פשוט רצה את כל „השוקולד” לעצמו.

*

היסטוריה פילוסופית ב„קלוזרי דה־לילה”

[illegible] ב„קלוזרי דה־לילה”, בית־קפה במונטפארנאס, עליהן [illegible] שזה עתה נסתיימה להן ההרפתקה [illegible].

„היה לנו דיון מעניין מאד על קאנט לפני שנכנסנו למיטה”.

„הוא דרש שאחזור איתו על פרקים שלמים מהגל וצעק מרוב תענוג”.

„עם ניטשה הוא הפך ממש לחיה...”

ה„אייריש קופי” מקבל פתאום טעם של צבא השחרור. הפסנתרן הקשיש עובר למנגינות צועניות נשכחות, ומצב רוחנו מידרדר לגמרי. יש אולי למישהו פילוסוף פנוי בשבילנו ללילה?

*

מתנה ליום האם — כרטיס טיסה לישראל

מה המתנה שתעניק ב„יום האם” [illegible] השבוע? [illegible]

מתנה שהיתה חלום חייה. כרטיס טיסה לישראל. [illegible] ולפגוש אותה שם. ורק לחשוב, ש[illegible] לאמא שלכם יש את זה [illegible].

*

הנסיך הסעודי מחזיר לצרפת כבוד־אבוד

[illegible]

הפעם הוא מוכר. [illegible] למכירה את האוסף הגדול ביותר בידיים הפרטיות של רהיטים וחפצי־אמנות צרפתיים. הוא התכוון להשתמש בהם לצרכי מלונו הצף — זה הנודע שיועד ל„פרנס” המפוארת. אך מומחים קבעו שאוויר־הים יזיק לאוסף.

האם יזכו איפוא, החפצים הנדירים לנשום שוב אוויר מולדת? לפי שעה נראה, כי הגאווה הלאומית, אויה, שוב תיאלץ לחרוק־שן בדממה ועשירי אומות־העולם יעטו בחדווה על אוצרות מונטה־קרלו. עד אנה? עד מתי?